מִתּוֹךְ הַצִּיּוּר דְּמוּתָהּ מִתְגַּלָּה

חוֹשֶׁקֶת עַד לִכְאֵב
בְּזֶה שֶׁאֵינֶנִּי קַיֶּמֶת עֲבוּרוֹ

לְפָחוֹת פֹּה
עֲזֹב אוֹתִי מֵרֵיחַ בְּתוּלוֹת וְסִגָּלִיוֹת