הַלַּיְלָה חָלַמְתִּי עַל אֲדֻמֵּי חָזֶה
מְנַקְּרִים בְּתוֹכוֹ הַמֵּת
שֶׁל גֶּזַע.

אני יושבת בשעה שכל הווייתי רוצה את החלום
כמו כפותה לסוג של מציאות מסך

אני רואה את שני החריצים שבין הגבות שלך, איך הם מעמיקים לקמטים. אולי לא ממש רואה, את הרי בצד השני של העיר.